דבר הגמלאי 241120 - Flipbook - Page 34
"מדד שיעור התלות" של ה OECD-מודד
את היחס בין האוכלוסייה בגילי העבודה
לאוכלוסייה שמעבר לגיל ,65שנתפס כיום
כגיל המעבר לאי-עבודה .לפי מדד זה,
הממוצע במדינות המפותחות עומד כיום על
2.5אנשים מעל גיל 65לכל 10אנשים בגילי
העבודה .התחזית היא שעד 2050היחס יהיה
4.2פנסיונרים על כל 10עובדים.
מדינות רבות מנסות כבר היום להיעזר
בהגירה כדי להצעיר את אוכלוסייתן
ולפצות בכך על שיעורי הילודה הפוחתים.
בשנים הקרובות ,מגמה זו תגבר בעיקר
על ידי מהגרים מאפריקה ,שכן בניגוד
למגמות הדמוגרפיות במדינות המפותחות,
האוכלוסייה באפריקה שמתחת לסהרה
צפויה לשלש את גודלה ולהגיע ל 3-מיליארד
עד שנת .2100אך זהו הוא פתרון חלקי
המעורר התנגדויות חברתיות ,תרבותיות
ופוליטיות לשינוי האופי הלאומי של מדינות
אלה.
גם האפקטיביות של הניסיונות לסגור את
הפער הזה על ידי מתן תמריצים כלכליים
ליולדות מתבררת כנמוכה .שבדיה הצליחה
בדרך זו להעלות את שיעור הילודה שלה
מ 1.7-ל .1.9-בסינגפור ,שנוקטת מדיניות זו
כבר לא מעט שנים ,שיעור הילודה עדיין נמוך
מאוד – .1.4
המפתח לשיפור יחס התלות הוא בהארכת
תקופת החיים הפעילים שבה בני האדם גם
בגילים המתקדמים של חייהם ימשיכו לתרום
לכלכלה ולחברה – ובה בעת גם לעצמם,
וירחיקו ויצמצמו את תוחלת החיים שלהם
באי-תפקוד וזקנה סיעודית עד סוף החיים.
כל התנאים לכך כבר קיימים – מה שמונע
זאת הוא בעיקר שמרנות תפיסתית.
התנאי הראשון הוא ההתקדמות
העצומה המתרחשת ברפואה ובטכנולוגיה,
שמאפשרת להמשיך לתפקד בצורה פעילה
ומתגמלת גם נוכח שלוש או ארבע מחלות
כרוניות ,שרק לפני דור כל אחת מהם הייתה
עלולה להפוך אדם לסיעודי.
תנאי נוסף הוא העלייה הדרמטית
בתוחלת החיים ,שהאיצה בשנים האחרונות
את המחקר על הכישורים היורדים בגילים
המתקדמים של החיים – אך גם חשפה
את הכישורים העולים בנו בגילים אלה.
במקביל לירידה בכישורים מסוימים –
בזיכרון ,במהירות התגובה ,ביכולת לבצע
כמה פעולות במקביל ,בקואורדינציה,
ביציבות ושיווי המשקל ובהפעלת כוח פיזי,
בגילים המתקדמים עולים בנו כישורים
אחרים ,כמו היכולת לזהות ולהתייחס
לריבוי פרספקטיבות ולהקשרים רחבים.
יכולת לקלוט את המובנים ואת המשמעויות
העמוקים יותר של הדברים והיכולות לקיים
חשיבה ורגש פוסט-פורמליים .הכישורים
האלה מאפשרים לאדם המזדקן את
התמודדות עם ההיחלשות הגופנית שלו ועם
הירידה בכישורים קוגניטיביים המתרחשות
| 34דבר הגמלאי
בגילים אלה .הם גם מקנים יתרונות על בני
הגילים הצעירים יותר בהתמודדות עם בעיות
סבוכות ומצבים אנושיים המחייבים להפעיל
אינטליגנציה רגשית גבוהה .בעולם העבודה
החדש ,ייגדל מספר המשרות שבהן יידרשו
אותן יכולות חשיבתיות ורגשיות גבוהות
המתפתחות בגילים המתקדמים של החיים.
בעולם העבודה החדש,
ייגדל מספר המשרות שבהן
יידרשו אותן יכולות חשיבתיות
ורגשיות גבוהות המתפתחות
בגילים המתקדמים של החיים
המחקרים הנוירולוגיים מגלים שאת
הגמישות המוחית המאפשרת זאת ניתן
להמשיך לקיים ,ואף להגדיל עד סמוך
למותנו ,ובכך גם להרחיק את הדמנציה,
האלצהיימר והמחלות הניווניות האחרות של
המוח.
ההפעלה האקטיבית של הכישורים עשויה
לחולל היפוך בסכנת הקריסה של המערכות
הרפואיות והסיעודיות .כלכלני הבריאות
רואים הישג בהארכת השנים הבריאות
( )HALYעל חשבון השנים הסיעודיות
( .)DALYאך מעבר לכל אלה ,בכך גם חבוי
פוטנציאל של הון אנושי אדיר שניתן להפעיל
על מנת לבצע את ההיפוך של הזדקנות
האוכלוסייה מעול לנכס כלכלי וחברתי.
מה שמונע כל זאת הוא חוקי ההוצאה
לפנסיה ,שמקורם עוד במאה ה,19-
והדימויים שנוצרו מאז על כך שמעבר לגיל
הפנסיה האדם עובר מתקופת הבגרות
של חייו לתקופת הזקנה של חייו ,וכל מה
שהאדם יכול לצפות מחייו מעתה היא ירידה
בכל ממדי החיים.
כשחוקק לראשונה חוק היציאה לפנסיה
על ידי הקנצלר אוטו פון ביסמרק בגרמניה
ב ,1889-תוחלת החיים הייתה ,45ורק
מעטים מאוד היו יכולים לצפות שיזכו לצאת
לפנסיה .מאז ,בגלל העלייה הדרמטית
בתוחלת החיים ,תקופת הפנסיה התארכה
לכ 20-שנות חיים.
במקום להיטיב עם האדם ,תקופת הפנסיה
הארוכה הזו הופכת במקרים למזיקה .היא
יוצרת מצב לא אנושי של "שבת של החיים"
– מעין חופשה ארוכה שלא נועדה לאגור
כוחות לקראת חזרה לחיים הפעילים ,אלא
נמשכת תוך כדי דעיכה שגוברת עד המוות.
המסרים האלה גורמים לכך שכשהאדם
יוצא לפנסיה ,הוא מוציא לגמלאות גם ממדים
רבים של הפעלת מוחו וגופו ,ובהדרגה פועל
עליו העקרון ההופכי של הגמישות :מה
שאינך משתמש בו ,אובד.
החברה זקוקה עתה לשינוי במסרים.
יש לבצע שינוי שובר שוויון במדיניות
המופעלת כלפי הגילים המתקדמים של
החיים ,ממדיניות המתמקדת בהארכת
תוחלת החיים – למדיניות המקדמת את
תוחלת החיים בתפקוד ,שתאתגר ותתמרץ
את בני הגילים המתקדמים לסבב חדש של
התחדשות וצמיחה אישית ותרומה חדשה
לחברה ולמשק.
המדיניות החדשה הזו תחדל להישען על
גילו הכרונולוגי של האדם ,ותעבור למדיניות
המתבססת על גילו התפקודי .בעוד הגיל
הכרונולוגי מתקדם כמו שעון ,ואין לנו כל
השפעה עליו ,על גילו התפקודי האדם יכול
להשפיע .יש בידינו כבר הידע כיצד ניתן
לעשות זאת .קביעת גיל היציאה לפנסיה על
פי הגיל התפקודי תיצור מוטיבציה אנושית
חדשה אצל בני הגילים המתקדמים לפעול
בצורה אקטיבית לשיפור הגיל התפקודי
שלהם.
אין כל סיבה ,מעבר לשמרנות תפיסתית,
שצריכה למנוע מאיתנו לבטל כליל את
חוק חובת היציאה לפנסיה על בסיס הגיל
הכרונולוגי ,להכשיר ולדרבן את בני הגילים
המתקדמים לסבב חדש של פעילות ועבודה,
ובכך לאפשר לחברה ליהנות מהאופקים
החדשים של פוטנציאל התרומות הכלכלית,
החברתית ,והתרבותית של ההון האנושי
הבלתי מנוצל הזה.
המפתח לשיפור יחס התלות
הוא בהארכת תקופת החיים
הפעילים שבה בני האדם
גם בגילים המתקדמים של
חייהם ימשיכו לתרום
יכולתה של מדיניות זו ליצור מוטיבציה
אנושית חדשה אצל בני הגילים המתקדמים
לפעול בצורה אקטיבית לשיפור הגיל
התפקודי שלהם ולקיים סבב חיים פעילים
חדש של התחדשות וצמיחה אישית ,תקבע
אם המפגש הדמוגרפי הצפוי בין התכווצות
האוכלוסייה והזדקנותה יוביל את עולמנו
לדעיכה או לעידן חדש של צמיחה.
אנחנו עדיין מצויים בעיצומו של משבר
הקורונה ,ועדיין מתקשים להוציא את ראשנו
ממי המדמנה שלה על מנת לשאוף אוויר
חדש ולהרחיק את מחשבותינו מעבר לה –
אך מן הראוי שנתחיל לעשות זאת כבר עתה.
מעבר לכך שזה חשוב לעתידנו ,זה עשוי גם
לגלות לנו דרכי התנהלות טובה ואפקטיבית
יותר גם להתמודדות עם הקורונה.