דבר הגמלאי 241120 - Flipbook - Page 31
במקום להוות מרכזים לטיפול והזדקנות בכבוד ,הפכו בתי האבות למרכזי רווח (צילום)EYEPRESS Shutterstock.com :
מדור ה"בייבי בומרס" (כל מי שנולדו בין
השנים .)1945-1964הביטוי הפך במהירות
לוויראלי ,והביא את הסכסוך הבין-דורי
בארה"ב למקומות חדשים וכואבים .השימוש
בכינוי ,שהתחיל כבדיחה ,הפך בהדרגה
לכלי ניגוח .ככל שהתפתח העימות סביב
ההתמודדות עם התפשטות הנגיף ,באו לידי
ביטוי באמצעותו יותר ויותר תחושות כעס
ומרמור של בני הדור הצעיר .מול מדיניות
של סגר ,שהעלה את שיעור האבטלה בקרב
צעירים באופן דרמטי ,היו שתלו את האשמה
במבוגרים – כמו אותו צייצן שהוזכר בתחילת
המאמר.
בעולם הלא וירטואלי ,בבתי חולים ברחבי
העולם ,היה צורך להתכונן לאפשרות שלא
יהיה מספיק מקום לכל חולה ,ולא תהיה
אפשרות להציל חיים של כל אדם .לטובת
כך ,מדינות רבות יחד עם ארגוניים רפואיים
בנו המלצות למדיניות ,אמות מידה לקבלת
החלטות בנושא .באיטליה ,שאחריה עקבו
מיליונים מכל העולם כשמערכת הבריאות
שלה קרסה בחודש מרץ ,ארגון רפואה לאומי
בשם SIAARTIהוציא רשימת המלצות
שנועדו לסייע לבתי החולים ולרופאים לקבל
את ההחלטות הקשות לגבי סדרי עדיפויות
בהצלת חיים .אמת המידה הראשונה
שהארגון המליץ עליה ,הייתה שבית החולים
יצטרך להגביל את גיל החולים שנכנסים
לטיפול .המחשבה הייתה שאם צריך להחליט
איך לחלק את המשאבים ,העדיפות צריכה
להיות למי שיש בידיו יותר סיכוי לשרוד
למשך יותר שנים.
אף אחד לא היה רוצה להיות בנעליהם
של אותם רופאים שנדרשו לקבל החלטות
בסדר גודל כזה בזמן אמת .עם זאת ,חשוב
להבין שההמלצות לאמות המידה לקבלת
ההחלטות ,לא גובשו מתוך עבודה משותפת
או התייעצות עם רופאים גריאטריים.
ניואנסים של רפואה בקרב זקנים ,בטווח
מעבר למוות והפחד ממנו,
סובלים הקשישים בימינו
מבדידות ,גילנות ועוני ,שהיו
קיימים עוד לפני פרוץ המגפה,
אך צמחו באופן אקספוננציאלי
גילים של 40-30שנה ,לא נספרו בכלל
בחשיבה על קבלת ההחלטות לגבי הזכות
הבסיסית לטיפול מציל חיים .כל זה כמובן
בנוסף לבעיה האתית העמוקה (שגם רופאים
איטלקים העלו) של עצם ההכרעה על ערך
חיים שונה של בני אדם חולים.
ההפרטה הורגת,
האחריות מצילה חיים
העולם כולו צפה באימה בסצנות
המחרידות שצולמו בספרד כשיחידות צבא
מצאו והוציאו גופות של זקנים נטושים בבתי
אבות .ההערכה היא שכמחצית ממקרי המוות
באירופה קרו בבתי האבות .מדוע זה המצב?
כתבה שפורסמה במגזין Jacobinבתחילת
יוני תיארה את הקשר למגמת ההפרטה בבתי
האבות במדינה .שלושה מכל ארבעה בתי
אבות בספרד בבעלות פרטית .לפי המודל
הספרדי ,הממשלה משלמת לחברת קבלן
סבסוד מסוים על כל דייר בבית אבות ,בנוסף
לסכומים שהמשפחות משלמות .תהליך זה
גרם לכך שהחברות מתחרות על לקוחות
ועובדות בהתאמת המוסדות שלהן לקלוט
יותר דיירים כדי להשיא רווחים .לעתים,
הדבר בא על חשבון רמת הציוד הרפואי,
המזון ,היקף הסגל במוסד ואיכותו .במקום
להוות מרכזים לטיפול והזדקנות בכבוד,
הפכו בתי האבות למרכזי רווח המתייחסים
לבני אדם מבוגרים כאל סחורה .במציאות
כזו ,לא היו בידי המוסדות וצוותיהם הכלים
והמוטיבציה להגן על דייריהם מפני הנגיף.
אופן התמודדותם של בתי אבות עם הנגיף
אינו גזרת גורל .אחת הדוגמאות הבולטות
לכך היא סיפורו של בית האבות וילנובה
בליון ,צרפת ,שעליו נכתב בין השאר באתרי
החדשות "יורוניוז" ו .LA Times-כזכור,
ממשלת צרפת הכריזה בחודש מרץ על סגר
כללי .בעקבותיו ,התכנס צוות המוסד וקיבל
החלטה חריגה :להיסגר עם הדיירים ,ולטפל
בהם לאורך כל התקופה .האסטרטגיה
עבדה ,ובסוף הסגר לא היה דייר אחד שחלה
בקורונה – בניגוד להמוני מוסדות אחרים
ברחבי אירופה.
יש הטוענים שמוסדות הטיפול בזקנים
בחברה המערבית היום לא בנויים לרמת טיפול
כזאת .אחד מאיגודי העובדים הגדולים
נובמבר - 2020חשון ,תשפ״א | 31