דבר הגמלאי 241120 - Flipbook - Page 17
אפרים קורן ,מנכ"ל הסתדרות הגמלאים "צריך לבטל את חובת הפרישה לפנסיה" (צילום :יונתן בלום)
פתחה בשנים האחרונות מועדונים ומכללות.
הסתדרות הגמלאים מעודדת מבוגרים להיפגש
בחוגים ולהתנדב .הצורך של גמלאים להתנדב
הוא עצום .בגרנטולוגיה (חקר הזקנה) היו שתי
אסכולות דומיננטיות :הראשונה ,שהייתה
נפוצה עד סוף שנות ה 60-במאה הקודמת,
היא תיאוריית ההתנתקות .היא גרסה שככל
שאנחנו מתבגרים ומזדקנים – אנחנו נפרדים.
אנשי המדע והרוח אמרו במשך ההיסטוריה
שהאדם צריך בהדרגה להסתגל לפרידה .הוא
פחות אקטיבי ,זקוק למנוחה ,והוא לאט-לאט
נפרד מעוולות העולם הזה .זו תפיסה מיושנת
ומרושעת שהלכה והתפוגגה עם העלייה
בתוחלת החיים".
"התיאוריה השנייה נקראת זקנה פעילה.
תיאוריה זו גורסת שככל שאתה פעיל ומעורה
בחברה ומשמר קשרים חברתיים ,אתה יותר
בריא ,יותר מאושר ,יותר שייך ,וכתוצאה מכך
אתה מאריך את חייך .האדם רוצה להמשיך
להשפיע ולהיות מעורב בתהליכים שקורים
בסביבה שלו .ככל שאתה מועיל לעצמך,
למשפחתך ולסביבתך ,אתה יותר מאושר
ויותר בריא .ככל שאתה עושה ספורט ,עושה
פעילות חברתית ,אינטלקטואלית וחי חיים
משמעותיים – אתה חי יותר .זה מצב הפוך
מאסכולת ההתנתקות".
אז כל הקשישים יעבדו עד יומם האחרון?
לא מגיע להם לנוח?
"ודאי שמותר להם .אבל הם צריכים
להביא בחשבון שהם עלולים להקטין את
חייהם בכך ,ואולי אף לקצר .זה לא רק סיבולת
לב ריאה ,אלא גם יכולת קוגניטיבית ורגשית.
זה תרגול ,שימור יכולות .ככל שאתה יותר
אקטיבי ,אתה יותר מאושר .והשאלה היא
האם החברה עוזרת לך או שהיא נגדך ,אם
היא מכילה אותך או לא".
מה משבר הקורונה גרם לאוכלוסייה הזאת?
"החברה הישראלית ,ובכללה גמלאי
ישראל ,נכנסו למשבר הקורונה במצב לא
הדבר הראשון שהייתי
עושה זה לבטל את חובת
הפרישה לפנסיהֿ
ראוי .מצב הגמלאים לא היה במיטבו .באופן
טבעי ,תקופת הקורונה העצימה את הדברים
הלא טובים .כלל התופעות שציינתי קודם
פשוט הלכו והקצינו – המשבר הכלכלי,
הגילנות והבדידות .לא אחת רואים את
בעיתון את הידיעות הנוראיות על מוות של
גמלאים עריריים .חוויית הניכור מעמיקה,
וכך גם הפערים .תקופת הקורונה מערערת
את הקרקע עליה עומדים העסקים בישראל,
וזה עלול לערער – אך המשבר גם מחזק את
תפקידם החברתי של האיגודים המקצועיים,
ועשוי לחשוף את מלוא עוצמתם".
מה החלום שלך ביחס לגמלאים?
"הדבר הראשון שהייתי עושה זה לבטל
את חובת הפרישה לפנסיה .שאנשים יפרשו
לא על בסיס חובת פרישה בשל גיל ,אלא
על בסיס יכולת תפקודית ומוטיבציה.
הדבר השני שהייתי מכונן הוא מעין
אמנת זכויות של הגמלאי .לפעמים נדמה
שהחברה מעלימה את הידע על זכויות
האדם המבוגר .סקרים מראים ש80%-
מהמבוגרים לא מודעים לזכויות שלהם –
זכויות רפואיות ,צרכניות ,משפטיות ,אפילו
זכויות המבוגר לראות את נכדיו .אין הסכמה
עמוקה בין אזרחי המדינה כיצד ראוי להתייחס
למבוגרים .אני מאמין שצריך לאתחל את
מקומו של האדם המבוגר בחברה .זכויות
האזרח בישראל נכתבו בסוף שנות ה.80-
מאז עברו מים רבים בירדן ,אין חקיקה ואין
גם הסכמה חברתית .צריך להפעיל מחדש
את נבחרי הציבור ,האקדמיה ,אנשי החינוך
והאקטוארים ,את האיגודים המקצועיים
והציבור הרחב – כדי לבנות מקדמים אחרים,
של תקופת חייו של האדם".
קורן מסכם ואומר שהשינוי תלוי בחברה
ובערכיה" .עשינו סקר על היחס לגמלאים
בקרב צעירים ובני נוער" ,הוא אומר" .ניכר
שבני הנוער מושפעים מכל הסטיגמות
שתוארו .כל זה מצריך לא רק שינוי
בחקיקה ,אלא גם שינוי בחינוך .כששאלנו
את הנערים על הסבא והסבתא ,הם ציינו
שהם חשים אמפתיה כלפיהם – אבל לא
כלפי שאר הזקנים .אני מאמין שטיפול
ביחסה של החברה אל זקניה ייטיב עם יחסה
לשאר חלקיה".
נובמבר - 2020חשון ,תשפ״א | 17