דבר הפועלת - נעמת 2021 - Flipbook - Page 38
דבר הפועלת - 2021מאה שנים לנעמת
היום אני מנסה להבין אילו חיידקים תוקפים
עטלפים .אני מנסה להוכיח שהם של בני אדם
והם גורמים למחלות קשות בקרב עטלפים .אני
מנסה להבין מה מיוחד במערכת החיסון של
העטלפים ,שפועלת בצורה טובה יותר מאשר
שלנו .אולי נוכל לקחת משהו לעצמנו ,ואם
נוכל לקחת איזה מקטע או חלבון ודרכו נבין
יותר את מה אפשר לייבא לעולם שלנו .חוץ
מזה אני כותבת שירה ולאחרונה הוצאתי ספר.
אישה באקדמיה
אני אם לשלוש בנות ,הקטנה בת ארבע
וחצי .אני עושה מאמץ להיות נוכחת בחיים
שלהם .לפעמים זה מאבק .זה מתח שאני
מג'נגלת איתו .אין מתכון ,יום אחד זה יותר
פה ויום אחר שם .אני מקווה שזה שהן רואות
אותי עושה הרבה ,משמש להן דוגמא לחשיבות
של להיות אם וגם אשת מקצוע שעושה דבר
משמעותי בעולם הזה.
אישה שמהווה עבורך השראה
אני מתהלכת עם השאלה הזו ומתקשה
למצוא תשובה .אני מכירה לא מעט נשים
חזקות ,אמיצות ומצוינות בתחומן .לפעמים אני
מעריצה כל אימא שמעזה להחזיק גם קריירה
משמעותית ,לא משנה באיזה תחום.
המאבק הפמיניסטי החשוב ביותר לשנים
הבאות
אני רוצה להמשיך לעשות מחקר מצוין,
לעשות דברים משמעותיים שיתרמו לחיינו.
ד״ר מאיה ויינברג
ד"ר מיכל שבח
קיבלה מענק מחקר מנעמת ב2015-
המחקר
המחקר שלי עוסק בתחום של הנדסת
רקמות .כאשר אדם עובר אוטם שריר הלב,
חלק מרקמת הלב אינו מקבל אספקת דם עקב
חסימת כלי דם לאזור הזה ,התאים באזור מתים,
והרקמה עוברת הצטלקות ואינה מתפקדת
יותר .במהלך הדוקטורט שלי פיתחנו דרכים
שונות ליצירת רקמת לב תלת ממדית אשר
ניתנת להשתלה לאזור שעבר הצטלקות ותוכל
להתכווץ ולתפקד.
אחת הבעיות בהשתלות היא דחיית השתל
על ידי הגוף .לכן אחת האסטרטגיות שלנו
הייתה לקיחת חלק קטן מרקמה שומנית בטנית
מהחולה עצמו ,ועל ידי מניפולציות ,להפוך
אותה לחומר "חכם" שניתן להזרקה לאזור
הצלקתי .לאחר ההזרקה ללב ,החומר מצטלב
והופך לשתל תלת ממדי במקום הרצוי ובצורה
הרצויה .על בסיס המחקר הזה גם הוקמה חברה
ביו-רפואית שנמצאת בשלביה הראשונים .אני
מקווה שבעוד מספר שנים אוכל לראות את
פירות המחקר שלי עוזרים לחולים.
מה עושה כיום?
בשנתיים וחצי האחרונות אני מנהלת
החדשנות וקשרי תעשייה של בי"ס סגול
למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב .בי"ס
סגול הוא בית הספר למדעי המוח הגדול
בישראל ואחד הגדולים בעולם .אני מנהלת
36
ד״ר מיכל שבח
מאיה ויינברג :״לעשות דברים
משמעותיים שיתרמו לחיינו״.
(התמונות באדיבות המרואיינות)
את מרכזי החדשנות שיושבים תחת בית הספר,
ובנוסף אמונה על הקשרים עם תורמים ,עם
חברות חיצוניות ,חממות ,קרנות השקעה ,ועוד.
אישה באקדמיה
בתחום הביו-מד הקושי מגיע ,כמו בתחומי
מחקר אחרים ,בנקודת היציאה או האי יציאה
ללימודי פוסט-דוקטורט .לצערי זו נקודה שבה
מספר הנשים יורד דרסטית באקדמיה.
בשלב הזה נדרש בדרך כלל מעבר של
מספר שנים למדינה אחרת ,וזו החלטה
שסטטיסטית גברים לוקחים יותר מנשים.
כפועל יוצא ,לאחר מכן יותר גברים משתלבים
כראשי מעבדות והופכים לפרופסורים ,או
מגיעים לתפקידי פיתוח בכירים בתעשייה.
אישה שמהווה עבורך השראה
חמותי ,השופטת יהודית שבח .אישה חזקה
שבנתה את עצמה בעשר אצבעות .כיום מכהנת
כסגנית נשיא בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו.
יהודית היא דוגמא למקצוענות ,חתירה
למצוינות ,ויושרה .לצד הישגיה המקצועיים
הרבים ,היא תמיד השקיעה בליכוד המשפחה
ומדי יום שישי אנחנו מקפידים להיפגש אצלה.
מבחינתי היא הכתובת לקבלת עצה טובה והיא
המודל לאיזון בין קריירה למשפחה מבלי
להתפשר על אף אחד מהם.
המאבק הפמיניסטי החשוב ביותר לשנים
הבאות
כשגדלתי ההורים שלי תמיד נתנו לי
הרגשה שאני יכולה לעשות או ללמוד כל דבר
שארצה .אף פעם לא חשבתי שיש דלתות שלא
פתוחות בפניי ,או שיהיה לי קשה לפתוח ,בגלל
היותי אישה .יחד עם זאת ,כשהתקבלתי לכיתה
מתמטית מיוחדת בחטיבת הביניים היינו רק
שלוש בנות מתוך כשלושים ילדים .זאת הייתה
הפעם הראשונה בה הרגשתי את חוסר השוויון.
בימים אלה הילדה הבכורה שלי מסיימת
כיתה א' ,ואני רואה איך הבנים מתחילים ללכת
לחוגי רובוטיקה ,מדעים ,תכנות .ומצד שני
כמה מעט בנות ,אם בכלל ,הולכות לכיוונים
האלה .אני חושבת שאם אנחנו רוצות שוויון
בנקודת הסיום ,צריך להבין שההחלטות
ה"קטנות" האלה בתחילת הדרך ,הן לא
קטנות כלל .הן משפיעות בהמשך על המגמות
שנלמדות בתיכון ובמידה רבה על המקצוע
שייבחר באוניברסיטה ומכך על השכר העתידי,
התברגות לתפקידי מפתח במשק וכן הלאה.
מבחינתי האחריות לחינוך היא קודם כל
מוטלת על ההורים .אבל לדעתי צריך לפתח
תוכנית סדורה לקידום נשים כבר מהגילאים
הצעירים בהם הכול עוד פתוח.
גב' מאשה לובלסקי -נשיאת קרן המלגות
פרופסור שוש ארד -מהחוג להנדסת
ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון ,ראש
ועדת המענקים בתחום המדעים
ד"ר קציעה עלון -מהחוג לספרות
באוניברסיטת אריאל ,ראש ועדת
המענקים בתחום המגדר
