דבר הפועלת - נעמת 2021 - Flipbook - Page 30
דבר הפועלת - 2021מאה שנים לנעמת
שהוקם באוגוסט 2020בעקבות צורך
ממשי שעלה מן השטח .אנחנו ממש בתחילת
העשייה של המרכז".
מה הייחודיות של המרכז?
"במדינת ישראל קיימים מרכזים לטיפול
בהורים על מגוון הצרכים שלהם ,זה לא חדש.
בדרך כלל המשתתפות הן אימהות ואנשי
המקצוע הן נשים .הגברים חווים את עצמם
משניים במקרה הטוב ומודרים במקרה הרע.
הייחוד של המרכז שלנו ,הוא שהוא מקום
שמיועד רק לאבות ,מקדם מעורבות אבות
בחיי המשפחה ובטיפול בילדים".
אפטר מדבר על לתת לגברים מקום
משלהם ולשים אותם במרכז ,לפתח פרקטיקה
ייחודית בהתערבות עם אבות ,לתת להם
כלים להתמודד עם חוויית השוליים של
אבות בהורות ,לאפשר להם לבחור למרוד
בהבניות החברתיות והמסורתיות ,ולעצב
הורות מעורבת ומרכזית.
"הרבה פעמים האבות נתפסים כבעלי
הורות לקויה ,כשהתפיסה היא של האימהות
כמעין השוואת צורה .אנחנו אומרים ,לאבות
יש מקום לעצב תפיסה הורית מתוך המקום
ונקודת המבט שלהם ,כזו שהיא לא חסרה ליד
האם ,אלא תפקיד הורי בפני עצמו".
עיצוב מדיניות ותפיסה
חברתית חדשה
מבנה עולם העבודה משפיע ומעצב
את חלוקת העבודה בין נשים וגברים ,והיא
מן הסתם מעצבת גם את הבית והמשפחה.
השאלה האם המרכז עוסק גם בעיצוב מדיניות
רחבה ,או שהוא מנסה להיטיב את חווית
האבות בתוך המציאות הקיימת?
"אנחנו פועלים לשינוי מדיניות ביחס
המרכזי של החקיקה המדינתית והמדיניות
המונהגת על ידי המדינה .למשל אין חופשת
לידה ,או אין נקודות זיכוי הקשורות באבהות.
עד כמה המדינה מתייחסת לאבא ואימא
מנקודה שוויונית ,ועד כמה היא פועלת על
מנת לקדם נוכחות אבות במרחב הביתי.
משתנה אחרון הוא גם האימהות עצמן
שלעיתים חוסמות אפשרות של אבות להיות
שותפים יותר ,כי גם להן קשה לשנות את
התפיסה שלהן ביחס לגבר .חלק מהנשים
בוחרות מקומות עבודה שיותר מאזנים בין
עבודה לבית ואז יש להן את הציפייה שהגבר
יהיה המפרנס המרכזי ,ושינוי בזה הוא עניין
גם עבורן ,לא רק עבור הגבר.
מרכז אבא בא גם לחזק את הנוכחות
האבהית ,לעבוד עם הגברים עצמם ,לתת
מענה רגשי ,אבל גם לשנות שיח חברתי
רחב .עצם הקמת המרכז מעלה שאלות בפני
אנשים ,וזה כשלעצמו כבר מעודד שיח
בנושא האבהות".
למי פונה המרכז? ומה הפעילות בו?
"קהל היעד הוא אבות באשר הם אבות".
אפטר מדבר על כך גברים שחווים מצוקה
לא נוהגים לפנות לעזרה ,ולרוב לא רואים
את המצוקות שלהם .על כן חלק מהתפקיד
28
שלהם כמרכז הוא להגיע אליהם ,להציע להם
תוכניות אטרקטיביות ובכך לגעת לאט לאט
בחוויות ובצרכים.
"מעבר לפעילות במרכז עצמו ,אנחנו
מציעים תוכניות מודולריות שונות לכל מי
שיחפוץ בכך .אנחנו מפתחים פדגוגיה ,ידע
וניסיון בעבודה עם אבות.
אנחנו פותחים ארבע קבוצות בגני תקווה
לאבות עם צרכים שונים .קבוצה לאבות עם
ילדים בגיל הרך ,קבוצה לאבות גאים ,קבוצה
לאבות עם צרכים מיוחדים וקבוצה לאבות
גרושים.
המענים שלנו יהיו על פי צרכים .אנחנו
פועלים בשיתוף פעולה עם הרשות מאחר
והרשות מכירה טוב את האוכלוסייה שלה
ואת הצרכים הייחודים של המשפחות
והאבות .אחד היעדים שלנו הוא להציע
לרשויות שונות פעילויות שונות וכל רשות
"אנחנו מורגלים
לתפוס באופן
מובנה את
השדה הזה
כמאבק בין
גברים לנשים,
אבל זה לא נכון
כלל ,אנחנו
עדים לכך
שעבודה עם
אבות מיטיבה
עם כולם.
כשלחוליה
אחת במערכת
לא טוב ,זה
משפיע על כלל
המערכת"
תבחר את מה שרלוונטי לה".
הוא מתאר את האתגר להגיש שירות
באופן בו גברים לא ירגישו מואשמים או
חשודים ,משום שהם מגיעים עם עמדה
חשדנית ביחס לקבלת שירותים בנושא
האבהות והמשפחה" .אנחנו לא באים בעמדה
שיפוטית ,אנחנו אמפתיים ,יש לנו את ההבנה
של הכוחות שפועלים ,ואנחנו בעיקר חושבים
במה ניתן לסייע .במרכז אנחנו מציעים מגוון
מענים ,ביניהם חוויות העשרה וחיזוק הקשר
עם הילדים ,עזרה הדרכתית וייעוץ במידת
הצורך ,השתתפות בדילמות בנושא האבהות.
מומחים בתחום הגירושים ,מומחים לגיל הרך,
מטפלים דיאדים ,עובדים סוציאליים ,מדריך
נגרות ,מדריך אופנים .החלום שלי הוא
שיהיה לנו מבנה ויהיה בו ג'ימבורי ,מפגשי
ייעוץ ,חוגי ספורט וחוג קריאת ספרים עם
אבות וילדים .משהו מאוד מגוון ,פשוט מרכז
לאבות לבוא אליו".
נעמת למען המשפחה
למה דווקא נעמת בחרו להרים את הדגל
הזה?
"נעמת היא היום המקום הרלוונטי ביותר
בישראל לקחת אחריות על הסוגיה המורכבת
הזו ,מכיוון שמדובר בפלטפורמה ותיקה ורבת
ניסיון בתחום ההורות.
נעמת נותנת מענים לאבות וגברים כבר
עשרות שנים .היא פוגשת אבות במסגרת מאות
מעונות היום שהיא מפעילה .במעונות עצמם יש
גם בנים כמובן ,לא רק בנות .הרעיון שאבות הם
חלק מהלקוחות של השירותים שנעמת נותנת
הוא לא חדש .מה שחדש הוא ההבנה שאותם
אבות צריכים מקום משלהם".
"נעמת רוצה להגביר את המעורבות של
אבות בחיי המשפחה .היא רואה גם את הנשים
וגם את הגברים ,לא או או .יש הבנה בארגונים
פמיניסטיים ,שאי אפשר למדר גברים .בקרב
ארגונים ששמו לעצמם למטרה לקדם נשים,
ישנה הבנה שקידום של הערכים האלו רק בזירה
של הנשים ,הוא לא דבר נכון .הרבה מהכוח
נמצא גם במרחב הגברי כידוע ,וחשוב לעשות
שינוי גם שם .שינוי עמוק חייב להתחולל גם
במרחבים הנשיים וגם במרחבים הגבריים".
להכניס את האבות לתוך
הספרה הביתית בכדי שאימהות
תוכלנה לצאת לספרה
המקצועית
נועה חדד ,מנהלת אגף שוויון מגדרי
בנציבות שירות המדינה מספרת על מחקר
רחב שנעשה ביחד עם אגף שכר והסכמי
עבודה במשרד האוצר ונציבות שירות
המדינה:
"דו"ח זכויות הורות בשירות המדינה הוא
מחקר מעמיק שנערך בקרב עובדים בשירות
המדינה ,ומטרתו העיקרית הייתה להבין מהם
החסמים המעכבים הורות שוויונית וכיצד
ניתן לשחרר אותם .לאבות ואימהות אין
זכויות שוות ,ואנחנו פועלים לתיקון המצב
התקול הזה .לדוגמה ,עד היום היה אפשר
או שאימא או שאבא יצאו מוקדם מהעבודה
והיום ,בזכות יישום מסקנות המחקר ,יש זכות
לשניהם .זה נקרא זכות קיצור יום העבודה.
תיקנו את המצב ,כך ששניהם יוכלו לצאת
