דבר הפועלת - נעמת 2021 - Flipbook - Page 16
דבר הפועלת - 2021מאה שנים לנעמת
אנו מכריזות בזאת על
הקמת מועצת הפועלות
"היא הבינה שרק נשים תוכלנה לטפל בבעיות של נשים" -מועצת
הפועלות קמה כאשר נשים הבינו שעליהן לפעול ולייצג את עצמן
| דפי בן-צבי |
ב
4בדצמבר 1920התכנסהבטכניון בחיפה ועידת הייסוד של
ההסתדרות.
בוועידה השתתפו 87צירים לפי מפתח
מפלגתי .עדה פישמן מ”הפועל הצעיר” לא
נבחרה כאחת מתוך 27צירי המפלגה .גם לא
אף אחת מחברותיה למפלגה.
בעיות הפועלות כמעט ולא נידונו בוועידה.
בישיבת הנעילה ,יצחק בן-צבי הודיע בשם
הוועידה הודעה שהשפיעה רבות על עתיד
ההסתדרות ותנועת הפועלות .בן-צבי הודיע
שהוחלט לבחור מועצה מצומצמת של 21
חברים ועוד שני נציגים שייבחרו בידי
הפועלים התימנים .עדה פישמן פוצחת
בנאום כועס ומחליטה לכנס את הפועלות
לוועידה שבה תוקם מועצת הפועלות.
"מועצת הפועלות קמה מתוך הבנה של
חברות מפלגת 'הפועל הצעיר’ ובראשן עדה
פישמן ,שההסתדרות המונהגת על יד גברים,
לא תפנה לטפל בבעיות הייחודיות של
הפועלות” ,אומרת פרופסור בת-שבע מרגלית
שטרן ,היסטוריונית וחוקרת שכתבה שני
ספרים על תולדות תנועת הפועלות" ,גאולה
בכבלים :תנועת הפועלות הארץ ישראלית
”1920-1939ו" -מהפכנית – עדה פישמן
מימון :סיפור חיים”.
לדברי שטרן" ,הבעיות הייחודיות של
הפועלות נבעו מפערים בין חלוצים
וחלוצות ,עולים ועולות ,גברים ונשים,
עוד במזרח אירופה .לחלוצות לא הייתה
הכשרה מקצועית ,לא רצו להכשיר אותן.
הן התקשו למצוא עבודה ולא היה להן הון
עצמי .המוסדות הציוניים לא כל כך האמינו
ביכולתן”.
שטרן אומרת על עדה פישמן" ,היא הבינה
שרק נשים תוכלנה לטפל בבעיות של נשים,
ואכן מועצת הפועלות קמה על אפה וחמתה
של הנהגת ההסתדרות ,שהסכימה באי חמדה
להקמת נציגות מופרדת על בסיס מגדרי,
נציגות של נשים בתוך ההסתדרות .כי בתוך
ההסתדרות שקמה היה מתח בין מגמות ,מה
שתמך ואפשר את הקמת מועצת הפועלות זה
14
שהייתה נציגות עדתית בתוך ההסתדרות”.
מספר חודשים אחרי ועידת הייסוד של
ההסתדרות ,התקיימה ועידת הפועלות
בבלפוריה והוועידה בחרה את הנציגות של
הפועלות .ברוב שנות ה 20-הנציגות של
הפועלות היו פישמן ורחל ינאית שהקימה
בין היתר משק פועלות בירושלים.
"פישמן חותרת
לעצמאות
מההסתדרות,
ואידלסון ,ינאית
ומאירסון הן
נשות הממסד .הן
פחות מודאגות
להיות תחת
ההסתדרות"
שטרן מסבירה את הקשיים שניצבו בפני
נציגות הפועלות ולא חוסכת בביקורת.
"ההסתדרות נתנה הכרה ,אבל זו הייתה
הכרה פורמלית .אם זה היה תלוי
בהסתדרות ,זה היה נשאר ברובד הפורמלי.
בהסתדרות ,קרי הממסד של הגברים .עדה
הייתה צריכה להיאבק על כל דבר ,אפילו
על מימון דמי הנסיעה של החברות המגיעות
לוועידה” .שטרן מספרת על כך שרחל
ינאית הלכה לקושש כסף ממפלגת 'פועלי
ציון’ בארה”ב’ ,לדבריה" ,כשעדה ארגנה
את ועידות הפועלות הראשונות ,אפילו לא
היה כסף לממן את הנסיעה של הנציגות
למקום המפגש .היעדר משאבים כרוני
ואי שימת לב לעובדה שלנשים יש צרכים
ייחודיים מתוקף היותן נשים ,יצרה מציאות
שהקשתה על פעילות המועצה בשנות ה.20-
מה עושה מועצת הפועלות? מגייסת פועלות
שתצטרפנה לתנועה ולהסתדרות שתבחרנה
את הנציגות של עצמן”.
בבה אידלסון
בשנות ה 30-משתנה המציאות במועצת
הפועלות כפי שהייתה בעשור הראשון.
לפי שטרן ,השינוי קורה מפני שההסתדרות
מתבססת ,לדברי שטרן" ,הרגלי העבודה
הופכים להיות יותר מאורגנים ,ההסתדרות
הופכת להיות יותר בירוקרטית .מועצת
הפועלות מושפעת בהתאם” .שטרן מציינת
שאחד הגורמים העיקריים הוא הקמת מפא”י
בשנת .1930לדברי שטרן" ,בשנות ה30-
נכנסת חברה חדשה שהביאה עדה .כיוון
שבקיץ היה צריך לנסוע לקונגרס הציוני,
ומכיוון שבבה הייתה מוכרת ,היא נסעה.
אידלסון הופכת להיות הדמות הדומיננטית
במועצת הפועלות” .אידלסון השתייכה
לאחדות העבודה.
פישמן הייתה פמיניסטית בלתי ממסדית.
אידלסון וגולדה מאירסון היו נציגות של
הממסד ההסתדרותי .זה לא אומר שאידלסון
לא ניסתה לפעול למען נשים ,אבל הנאמנות
נותרה להסתדרות.
שטרן מציינת כדי לתת הקשר רחב יותר,
שהחברה הציונית בארץ ישראל בתקופה ההיא
נמצאת תחת המנדט הבריטי .אחד המתחים
ביחס לפעולת מועצת הפועלות ,לדברי שטרן
הוא" ,החברה הציונית בארץ ישראל נעדרת
ריבונות .מדובר בחברה וולונטרית .הבריטים
אחראים על חקיקת עבודה והם מחוקקים מה
שמתאים להם ביחס לקולוניות שלהם .בארץ
ישראל יש העסקת ילדים למרות שמועצת
הפועלות יוצאות נגד זה”.
בשנים ההן ,המבנה הארגוני של מועצת
הפועלות מתגבש ויש מאבק .לדברי שטרן,
"פישמן חותרת לעצמאות מההסתדרות,
ואידלסון ,ינאית ומאירסון הן נשות הממסד .הן
