דבר הפועלת - נעמת 2021 - Flipbook - Page 15
שנות ה 90-המאבק ליציאת צה”ל מלבנון
ארגון ארבע אמהות (צילום :פרטי)
"בליל אסון המסוקים הוגדשה אצלי סאת הנפגעים בבוץ הלבנוני והתגבשה בלבי החלטה
לעשות משהו כדי להפסיק את מחיר הדמים האין סופי .ההנחה הייתה שאם אלו הן התוצאות,
כנראה שמשהו לקוי בדרך הפעולה ושיש לתבוע שינוי ושיפור המצב ולא לקבלו כגזירה
משמים”.
רחל בן דור ,אתר ארבע אימהות.
אימהות לחיילים ששירתו במוצבים בלבנון החליטו לצאת למלחמה על עתיד ילדיהן
ועתיד המדינה .מתוך הדאגה האישית הן פנו לציבור הרחב ולמקבלי ההחלטות במטרה
לערער על הקביעה שיש נחיצות ביטחונית בשהות של צה”ל במוצבים בתוך לבנון .השיח
הביטחוני שהיה שמור עד אז לגברים בלבד ,התקשה להכיל בתוכו את השפה הנשית,
האימהית .בנחישותן ,הן הצליחו לשנות את השיח ,ובעקבותיו גם את המציאות.
במאי 2000נסוג צה”ל מהמוצבים בלבנון לאחר 18שנה.
שנות ה 2000-משפחות חד הוריות
ב 2003-הוחלט במשרד האוצר ,בראשות בנימין נתניהו ,לקצץ את קצבאות
הילדים כחלק ממהלך כולל להפחתת ההוצאה הממשלתית בתחומי הרווחה.
מהלך זה פגע קשות במשפחות החיות בעוני ,רבות מהן משפחות חד הוריות.
כבר במהלך שנות ה 80-זיהתה נעמת את התופעה החברתית המתרחבת של
משפחות חד הוריות ,ופעלה לשיפור מצבן הכלכלי ,החברתי והמשפחתי .ב1992-
הייתה נעמת בין היוזמים של חוק משפחות חד הוריות.
בשמן של האימהות העצמאיות ,שנאבקות לפרנס לגדל את ילדיהן בכבוד,
יצאה ממצפה רמון ויקי קנפו ,אם חד הורית ,בצעדה לעבר משרד האוצר
בירושלים במטרה למחות על הקיצוצים ,שהותירו אותה ללא יכולת להאכיל את
שלושת ילדיה.
כשהגיעה לירושלים ,הקימה מאהל מחאה וקראה לכל 150אלף המשפחות
החד הוריות להצטרף אליו.
אחרי חודשיים וחצי ,חזרה קנפו למצפה רמון .ההחלטה על הקיצוץ לא שונתה.
אבל קולן של הנשים החיות בעוני ועומדות על כבודן וזכותן לחיים בכבוד הדהד
למרחקים והפך לסמל למאבק על פני החברה.
ויקי קנפו צועדת (צילום :יוסי זמיר פלאש)90
שנות העשרה המאבק בהדרה מהמרחב הציבורי
מחאות נגד הדרת נשים (צילום :פרטי)
אחרי שנים של דחיקת נשים מהמרחב הציבורי על ידי העלמתן משלטי חוצות ,דרישה לפנות את
מקומן במרחב לטובת גברים בגלל שנוכחותן לא "נוחה” ,הפרדה מגדרית ויצירת מרחב שאין להן
נוכחות בו ,הנשים החליטו לשנות את המצב ולדרוש הנכחה בציבור.
המאבק היה ברחוב ובזירה המשפטית במקביל.
ב ,2011-אחרי שנים של הפרדה מגדרית בקווי תחבורה ציבורית ,ודרישה מנשים לשבת בירכתי
האוטובוס בקווים מסוימים ,ואחר שמספר נשים סירבו לדרישה זו ,פסק בג”ץ כי מחובתם של נהגי
האוטובוס לדאוג שכל נוסעת ונוסע יוכלו לשבת בכל מקום שירצו.
ב 2013-נמסרו המלצותיו של הצוות המשרדי במשרד המשפטים לבחינת תופעת הדרת הנשים במרחב
הציבורי .הצוות קבע כי התופעה ,שמכונה לפעמים "הדרת נשים” במרחב הציבורי ,היא תופעה חמורה
המתאפיינת באפלייתן של נשים באשר הן נשים .אפליה זו יורדת לשורשו של עניין ומערערת את הנחות
היסוד עליהן מושתת המשטר הדמוקרטי במדינת ישראל ,המכיר בערכו האנושי של האדם באשר הוא אדם.
מסקנות הצוות אומצו על ידי היועץ המשפטי לממשלה ,וב 2014-על ידי ממשלת ישראל .בהחלטתה
חייבה הממשלה את גופי המדינה לפעול באופן אקטיבי לסיומה של תופעת הדרת הנשים מהמרחב
הציבורי.
ב 2017-החליטה הממשלה להטיל על הרשות לקידום מעמד האישה את האחריות למעקב ובקרה אחר
פעילות משרדי הממשלה בעניין מניעת הדרת נשים.
ב 2019-קמה קבוצה של נשים ירושלמיות הדואגת לשלום הנשים המבקשות לרחוץ במעיינות
בסביבות ירושלים ונתקלו באלימות מצד גברים הדורשים שמעיינות אלו יהיו לגברים בלבד.
עם זאת ,המאבק בהדרה עוד רחוק מסיום .שלטי חוצות שמציגים נשים מושחתים ,תמונות של חברות
הממשלה מטושטשות בתקשורת החרדית ומקומן מוסתר במרחב הציבורי .מדי פעם אפילו מוגשות
הצעות חוק להכשרת ההפרדה מגדרית בתחומים שונים כמו שמורות טבע או אירועים עירוניים.
13
13
