דבר הפועלת - נעמת 2021 - Flipbook - Page 10
דבר הפועלת - 2021מאה שנים לנעמת
'מקדם שוויון – תו נעמת להוגנות
מגדרית' במקומות עבודה ,פרויקט הדגל של
נעמת בימים אלו .לדבריה" ,יש לנו יכולת
להיכנס למקומות עבודה ,ולפעול לטובת
השינוי החברתי שאנחנו רוצות .אם פעם
הייתה יועצת לקידום מעמד האישה ,היום
אנחנו מדברות על שוויון מגדרי ,על קידום
הוגנות מגדרית ,אנחנו מדברות על תא
משפחתי למשפחות השונות שיש ,ולכן תו
הוגנות מגדרית זאת הדרך שלנו להשפיע,
להיכנס למקומות עבודה ולגרום להם לעשות
שינוי ברמה החברתית והתרבותית".
זמן לפרוש
סערה גדולה התחוללה סביב נושא גיל
פרישה ,מספרת לובלסקי" ,אז נשים יצאו
לפנסיה בגיל 60וגברים ב ,65-וקמה זעקה
של נשים ,לאו דווקא מתוך המערכת של
נעמת ,שהן לא רוצות לפרוש בגיל ,60הן
רוצות להמשיך לעבוד .אז מי בכלל העלה
על הדעת שנשים תאבקנה להיות כמו גברים.
ולקחנו את הדגל הזה.
בעיקר זה הגיע מרופאות שעבדו בהדסה
בירושלים שטענו שהן עושות בדיוק את
אותה עבודה כמו גברים בתפקיד .ועלתה
שאלה ,אם גיל הפרישה יועלה האם זה יהיה
לכלל העובדות? או שזה יהיה דיפרנציאלי או
שזה יהיה נתון לבחירה .הייתה שוב ועידת
הסתדרות ואז ישראל קיסר היה יו"ר האגף
לאיגוד מקצועי ,והוא הביא לוועידה את
ההחלטה של גיל פרישה שווה וגמיש ,שבעצם
אנחנו ניסחנו אותה .כלומר אם אישה רוצה,
היא יכולה להמשיך עד גיל ,65ישנה גמישות.
חלק השתגעו מזה .שושנה ארבלי שהייתה
אז ח"כית התנגדה לזה נורא .היו אמירות כמו
מה רוצים מהנשים ,אבל עובדה שההסתדרות
הייתה הראשונה שהרימה את הדגל לגיל
פרישה שווה וגמיש .כמובן שזה היה עם נעמת
אבל זה מאוד חשוב שההסתדרות תיקח בזה
חלק .זאת הייתה פריצת דרך שבעקבותיה
התיישרו המערכות הממשלתיות".
וקיבלו סיוע משמעותי מאוד בשכ"ד ללא
מבחן הכנסה .כיום צמצמו את זה מאוד
והמצב פחות טוב .בגלל שיש מבחני
הכנסה הרבה נשים חד הוריות נאלצות
לא לעבוד או לעבוד בשחור כדי לקבל
את ההטבות".
נדאג שמקומות העבודה יעשו העדפה אם
נשים מגיעות עם אותם הנתונים .מצד שני,
נדאג לחינוך מודע מגדר כבר מהגיל הרך
ולא נסליל נשים למקצועות "נשיים" שבהם
משתכרים פחות ,נצליח לצאת מהמעגל הזה.
יש לנו פה המון עבודה .פעם שאלתי את
מנכ"ל פלאפון כמה נשים יש בהנהלה ואז הוא
אמר לי 'מה את רוצה ,אין מספיק נשים שלמדו
בטכניון .תלכי לטכניון ,תדאגי שיהיו שם יותר
נשים שלומדות את המקצועות הטכניים ואז
אוכל לשבץ נשים בתפקידים האלה'".
לשאלה האם התקדמנו עונה פאר
"התקדמנו בהמון נושאים ,וחלקם עדיין על
סדר היום .כמו שכר שווה ,כמו גם המאבק
באלימות ,שבינתיים שינה את פניו .אם
פעם זה היה מאבק בתבניות של תרבות
פטריארכלית ,בה נשים פחות עבדו והיו יותר
תלויות כלכלית בבעל שמחליט מה קורה
בבית ,היום אנחנו רואים הרבה יותר נשים
עובדות וזה הפך להיות מאבק אחר .הן פחות
תלויות .אנחנו גם קוראות להן לפתח את
המקום שלהן בחיים ,ובטח מבחינה כלכלית.
המודעות לאלימות היום הרבה יותר
גבוהה ונשים במקומות עבודה יודעות למי
לפנות לקבלת עזרה ,וגם בני משפחה פונים
ומדווחים ,שזה גם מעניין .גם הגברים אומרים
שהם לא מוכנים שנשים יחיו ככה יותר ,לא
האימהות ,האחיות והבנות שלהם .הם מבינים
שגם הם חלק מהמאבק הזה".
פאר מדגישה את חשיבותו של חינוך מודע
מגדר כבר מהגיל הרך ,גם דרך חקיקה "יזמנו
הצעת חוק לחינוך מגדרי כחלק מלימודי
הליבה ,ואני מאמינה שאם נעשה את הכול
רוחבית ,גם מלמעלה וגם מלמטה ,מלמעלה
השאיפה המתמשכת לשוויון
חגית פאר :״אם
מקום העבודה
הופך נשים
להיות זמינות
24/7במחשב
או בכל מקום
אחר כמו עבד,
אז בטח שאנחנו
לא רוצות להיות
שם״
אף פעם לא מוקדם מדי
להתחיל בחינוך מגדרי
לובלסקי טוענת כי "כל עוד העולם שלנו
מורכב מנשים וגברים ,תמיד נצטרך לפעול
למען שוויון הזדמנויות לכולם .לא רק לנשים
ולא רק לגברים .אנחנו חיים בעולם רב
הכרה בזכויות של משפחות
חד הוריות
נעמת הייתה הראשונה להכיר בשינוי
המבנים המשפחתיים הקלאסיים והכרה
במבנה משפחה חד הורי ,עד לכדי קידום
חקיקה לזכויות למשפחות חד הוריות.
לדברי לובלסקי" ,במרוצת הזמן עלתה
הסוגיה של משפחות חד הוריות .הגיעה
אלינו תרצה גבע ,שהייתה חד הורית
והציעה לסייע בזה והתחלנו בהקמה של
מסגרת כזאת לנשים חד הוריות .היה
צריך לטפל בזכויות ,הקניית סיוע לנשים
שעומדות בראש משפחות חד הוריות
וכמובן הדרך עוברת דרך חקיקה בכנסת.
אורה נמיר הייתה אז יו"ר ועדת העבודה
בכנסת וזה הובא אליה לחקיקה .לאט לאט
כבר הבינו שיש דבר כזה ,יש משפחות
חד הוריות וצריך לסייע .בעקבות החוק
שיזמנו בזמנו ,היו הרבה מאוד הטבות
8
פאר" :אחד האתגרים שלנו זה להתאים את עולם העבודה לעולם המשפחה.״
(צילום)Helena Lopes, Unsplash :
