ספר בשבילי מרחבים - Flipbook - 34
מרחב
נתניה
פריחת התיירות בעיר
היהלומים
מרחב נתניה עבר בעשורים האחרונים תמורות
משמעותיות בתחום התעסוקה .מתעשיית יהלומים
משגשגת שהכתירה את העיר בשנות ה 80-כעיר
היהלומים ,דרך התעשייה הכבדה שהשתלטה על
העיר וזוהתה בעיקר עם מפעל "אורדן" לייצור טנק
יו״ר המרחב ,משה סמיה .חי את השטח
לא
לפספס
מסעדת פועלים
מומלצת וטיול
לכל פועל/ת
פינוקי האוכל של כרמל
בלב השוק התוסס של נתניה תמצאו את המסעדה
הטריפוליטאית הכי טובה בעיר .המקום מציע
מאכלים טריפוליטאים מבית אימא ,שעועית,
מפרום ,קוסקוס ,חריימה ,כולם מבושלים על אש
נמוכה ומתובלנים להפליא .בימי שישי משתרך
תור ארוך של סועדים המבקשים להזמין מאכלים
חמים גם לארוחת השבת .היהלום ,5נתניה.
(צילום :שאטרסטוק)
המרכבה ,וכמובן ענף התיירות ששגשג בעיר עד
קריסתו בתקופת הפיגועים הגדולים בשנות ה90-
וצמיחתו המחודשת בשנים האחרונות .על רקע
תמורות אלו צמח משה סמיה ,יו"ר מרחב נתניה,
באינקובטור של ההסתדרות -מתנועת הנוער
העובד בה היה חניך ,דרך מועצת הפועלים בה
שימש כמזכיר ועד לתפקידו הנוכחי כיו"ר המרחב
בו הוא משמש לאורך 25השנים האחרונות" .נתניה
היתה פעם עיר של תיירות ויהלומים ,זה הלך
ביחד ",אומר סמיה" .איפה שיש כסף ויהלומים,
יש מועדונים ויש תיירות ,ולצערי זה בא גם עם
פשיעה .זה חלק מהעניין".
מה היו ההשלכות של השינויים הללו על העובדים
במרחב?
"התפתחו מאבקים גדולים .כבר כשנכנסתי
לתפקיד ניהלנו מאבק למניעת סגירת "גיבור
סברינה" .בהמשך נאבקנו להצלת מפעל אורדן,
אחרי שהאמריקאים ביקשו שנפסיק לייצר את
המרכבה .גם נגד סגירת "טבע" ניהלנו מאבק גדול.
בכל המקרים ניהלנו מאבקים ארגוניים ופוליטיים".
אני מניח שהיו גם הרבה הצלחות
"כן ,הגיעו אלינו עובדים מהוסטל לניצולי
שואה ,מקום שהיה בבעלות עמותה הקשורה
למשרד הבריאות ,שבו העובדים עברו התעמרות.
לאחר שהשבתנו את המקום המדינה החליטה
להכניס את כל עובדי העמותה להעסקה תחת בית
החולים .הצלחנו לשמור ולאגד גם את עובדי מכון
וינגייט לאחר מאבק קשה .המקום היה במצב של
קריסה אל מול הנסיון לחוקק את "חוק וינגייט",
שהשפעתו על העובדים דרקונית .קיימנו פעילות
רגולטורית שסייעה לנו להבטיח את תנאי העובדים
ולאגד אותם תחת ההסתדרות".
אני מניח שהתפקיד דורש מסירות והקרבה
"זה תפקיד שבו אתה פועל מתוך תחושת שליחות
עמוקה וצורך להיות בקשר קבוע עם הוועדים
והעובדים .אני מגיע להמון מקומות עבודה ,מקיים
הרמת כוסית ,נותן שי בחג ,אבל הקשר הוא יומיומי.
אני נמצא עם העובדים ,חי את השטח ,נכנס בבוקר
למפעל ושואל את העובדים איך הם מרגישים .אני
נמצא איתם בקשר כל הזמן ,בגיבושים ,בסיורים
וסתם בביקורים במהלך היום .זו שליחות".
מהם האתגרים לעתיד?
"נתניה היתה עיר רוויזיוניסטית מיום הקמתה
וקברניטי ההסתדרות לא השקיעו פה בבניית
מוסדות ומבנים .האתגר שלנו כיום הוא להקים כאן
בית הסתדרות שיהווה בית לעובדים ולגמלאים".
